ציקליד – אמנון

ציקלידים או בעברית אמנונים היא משפחה גדולה מאוד של דגים, חלקם מתאימים יותר כדגי נוי חלקם האחר כדגי מאכל וחלקם גם כדגי נוי וגם כדגי מאכל.

מקור השם

השם העברי אמנון הוא חיבור של המילים אם ו נון – נון בעברית הוא שם נרדף לדג וכך יוצא שאמנון הוא בעצם אמא דג וזה מתאים מפני שכל האמנונים ללא יוצא מין הכלל מטפלים בשרצים שלהם, בחלקם האמא דוגרת עליהם בתוך פיה ובחלקם האם והאב מתחלקים בניהם בדגירת הפה ובחלקם האחר האם והאב שומרים על קן עם ביצים עד שהקטנים עצמאיים ויכולים להסתדר בכוחות עצמם וישנם מקרים מועטים שהאם שומרת לבדה על הקטנים והזכר רק שומר על הטריטוריה.

תפוצה

תפוצת הציקלידים היא לכל אורכו של העולם ברוחב האזורים הטרופיים והסובטרופיים.

ציקליד אפריקאי

באפריקה ישנם שלושה אגמים ובתוכם מאות סוגי ציקלידים: אגם ויקטוריה, אגם טנגניקה ואגם מלאווי שבתוכו לבד ישנם מעל ל 500 סוגי ציקלידים, בנהר הקונגו יש מספר לא מבוטל של סוגי ציקלידים בניהם דג התכשיט ודג הראש אריה ואפילו בנהר הנילוס ישנם ציקלידים, ביבשת אמריקה ישנם ציקלידים מדרום אמריקה הצפונית ובכל אמריקה הדרומית, נהר האמזונס שורץ במאות סוגי ציקלידים, ישנם ציקלידים במדגסקר, בהודו, בסרילנקה, בישראל ועוד, ברור למדענים שיש עוד הרבה סוגי ציקלידים שטרם גילו אותם או טרם הגדירו אותם.

רוב הציקלידים חיים במקווי מים מתוקים אך יש מעט יוצאים מן הכלל שחיים במים מלוחים באיזורי מנגרובים ועוד פחות סוגים שחיים במים מלוחים לגמרי.

ברוב האזורים שהזכרנו ישנם ציקלידים אנדמים לאותו אזור (שאינם קיימים באזורים אחרים), וזה בשל ניתוקם ובידודם מאגמים אחרים, בניגוד לבעלי חיים יבשתיים לדגי מים מתוקים קשה יותר לנדוד.

מופע – צורת גוף וצבע

ציקליד טורף

ישנם ציקלידים במגוון צורות גדלים וצבע, יש ציקלידים בגודל של 3 ס"מ בלבד ויש כאלה שיגיעו לגודל של כמעט 1 מטר, יש ציקלידים צמחוניים ויש ציקלידים טורפי דגים, ישנם ציקלידים אוכלי כל ויש כאלה הניזונים מחרקים וגם כאלה שמכרסמים אצות כל היום, חלקם עם גוף בצורת דיסקית, חלקם מאורכים, חלקם בעלי גוף גבוה. יש לכולם תכונות אנטומיות שקובעות שהם ציקלידים, את חלקן של התכונות האלה לא ניתן לראות כי מדובר בצורת עצם הלסת מבנה המעי אך יש תכונות שניתן לראות:

• תכונה משותפת לכל הציקלידים היא גידול השרצים שלהם.
• יש להם נחיר אחד בכל צד של המצח בניגוד לשניים בדגים אחרים.
• ישנן עוד תכונות שרק חדי ראייה או אנשים העוסקים בנושא יכולים להבחין בהן.

הציקלידים עצמם מתחלקים לעשרות משפחות ועם התקדמות המדע גם ההגדרות הללו משתנות לכן ציקלידים שנחשבו בעבר הלא רחוק כשייכים למשפחת ציקלידים אחת עברו כעט למשפחה אחרת לאחר בדיקות גנטיות ואפילו נפתחו משפחות חדשות.

רבייה

כאמור כל סוגי הציקלידים שומרים על הקטנים שלהם אך ישנם טכניקות שונות ומעניינות לדוגמה:

הרבה סוגי ציקלידים מקבוצת המטילי מצע/מערות הזכר והנקבה הם זוג לכל החיים, הם בוחרים אחד את השנייה בגיל ההתבגרות המינית ונשארים יחד כל הזמן.

ישנם ציקלידים המתרבים בזוגות אך באותו אזור וברגע שהקטנים שלהם לומדים לשחות הם מתאחדים לקבוצה של דגיגים וכך קל יותר לשמור על האזור בו הם גדלים.

מאגם טנגניקה ישנן משפחות דגים למפרולוגוס בריצ'רדי לדוגמה שמטילים ביצים באותה המערה והדגיגים מההטלה הקודמת עוזרים בשמירה על הדור החדש וכך הלאה עד שהדור הראשון מתבגר ועוזב את הקן, מדובר באינטלגנציה מאוד גבוהה של הדגים משום שדגים אלה יאכלו בשר בשמחה אך אינם טורפים את אחיהם.

ישנם סוגי ציקלידים שבהם הדגיגים עולים על ההורים ואוכלים מהעור שלהם או יותר נכון מהריר שמצפה אותם לדוגמה דג הדיסקוס ודג המידאס.

ציקלידים דוגרי פה אף הם מתחלקים למספר קבוצות – דוגרי פה ביצים ודוגרי פה לארוות (שרצים), בדוגרי ביצים (כל הציקלידים מאגם מלאווי) הנקבה אוספת את הביצים מיד לאחר ההטלה ושומרת על הקטנים עד לשלב בו הם שוחים טוב בעצמם, והקטגוריה השנייה הם דוגרי מצע שאוספים את השרצים לאחר הבקיעה לפיהם ( בעיקר גאופגוסים מדרום אמריקה) ובמקרה זה הזכר והנקבה חולקים בניהם את העבודה.

אקווריום ציקלידים

סקאלר – דג מלאך

בתחילת הדרך היו מספר ציקלידים ממרכז ודרום אמריקה אמריקה והם הפכו להיות נכס צאן ברזל של מגדלי הציקלידים – הסקאלר, הסאווריום, ציקליד, זברה מדי אסיר, סאוורום, ופה אש. מיד לאחר מכן נכנס האוסקר וקצת אחריו התחילו בקצב הולך וגובר להכנס הציקלידים האפריקאים שבגלל אופי המשטרים סביב האגמים שם עוד נשמע על הרבה ציקלידים חדשים ברגע שהמשטרים שם יתרככו. כיום הציקלידים הפופולרים ביותר הם הציקלידים האפריקאים מאגם מלאווי והציקלידים למביני עניין וטעם הם מאגם מלאווי ומדרום אמריקה. המשיכה העזה בקרב מתחילים לציקלידים מאגם מלאווי הם הצבעים העזים שהם מציגים אך ותיקים יודעים לספר שהדגים מאגם טנגניקה יותר מקושטים ומציגים התנהגות מעניינת יותר.

לכל גודל אקווריום ניתן להתאים ציקלידים שישתלבו בו ויחיו בשלום עם שאר הדגים או שניתן לעשות אקווריום על טהרת הציקלידים, אך בכל מקרה מומלץ להחליט מה רוצים לאכלס ואז לעצב את האקווריום בהתאם ,למשל, ציקלידים מאגם מלאווי באפריקה חלקם אוהבים סלעים והם מאוד טריטוריאלים זאת אומרת שצריך לעצב אקווריום עם מסלעות גדולות ואז רק לקנות את הדגים.

לציקלידים טרטרויאלים יש צורך באקווריומים גדולים כך שאם אתם מתחילים ורוצים אקווריום ציקלידים קטן אז יהיה צורך לחכות עם הציקלידים או לקחת ציקלידים ננסיים לדוגמה הרמירז. רוב האכזבות הן כשמנסים לגדל ציקלידים אפריקאים ב 80 ליטר אקווריום או פחות.

הרבה סוגי ציקלידים חופרים או אוכלים צמחים ולכן לא יהיה חכם לשלב צמחי מים עם ציקלידים ( כמובן שיש יוצאים מהכלל) אבל כמו שאמרנו, רוב הציקלידים הם אוכלים, נוסיף את הצמחוניים וזו הסיבה שצמחים לא ישרדו עם ציקלידים. כשאנו מאכלסים באקווריום ציקלידים שאינם אוכלים צמחים הם עדיין יעקרו אותם, כנראה כדי להמנע מכך נוכל להשתמש בצמחי קשירה שאין צורך לשתול אותם ואז נקשור אותם לגזע או לסלע כלשהו.

איזה ציקלידים כדאי לבחור?

גואינאקרה דקרייה – בנדיט ציקליד

בעבר הלא רחוק המים בישראל היו אידיאלים לציקלידים אפריקאים אלה היו מים קשים ובסיסיים (חומציות נמוכה) לעומתם היה קשה מאוד להחזיק דגים מדרום אמריקה וזו אחת הסיבות לפופולריות הנמוכה שלהם, ממש בשנים האחרונים השתנו ערכי המים בישראל ורוב המים המסופקים לבתים הם מי התפלה מים 

אלו הם בעלי ערכים שונים והם הרבה יותר רכים עם נטייה לירידה מהירה של רמת ה PH זאת אומרת שהם הופכים לחומציים יותר בקלות, כך שהיום דווקא קל יותר עם דגים דרום אמריקאים לעומת 

גימנוגאופגוס בלזאני

זאת רוב הציקלידים האפריקאים הם מריבוי שבי ולכן הם הסתגלו מעט למים החדשים פרט לעובדה שאם כתוצאה מהזנחה קלה ונפילה ב PH של המים אז הדגים יכולים למות מיד – הפתרון לכך הוא פשוט למדי – אם החלטתם לגדל ציקלידים אפריקאים ישנה אבקה שניתן להוסיף למים ואז הם הופכים להיות יציבים יותר(מבחינת ערכי חומציות) ואז לא נשקפת סכנה מידית לדגים.

 קרא עוד : דגי נוי, אקווריום